נוריות LED, או דיודות פולטות אור, הפכו פופולריות יותר ויותר בשנים האחרונות בשל יעילותן האנרגטית ותקופות החיים הארוכות שלהן. עם זאת, לא כל נוריות הלד נוצרות שווים. ניתן לסווג אותם על סמך פרמטרים שונים, לרבות שיטת הבנייה, פלט הצבע והיישום שלהם.
שיטת סיווג נפוצה אחת עבור נוריות LED היא שיטת הבנייה שלהן. ישנם שני סוגים עיקריים של נוריות: AlGaInP המסורתי ו-InGaN חדש יותר. נוריות AlGaInP מסורתיות עשויות מחומר מוליכים למחצה המכיל אלומיניום, גליום, אינדיום וזרחן. הם פולטים אור אדום, כתום וצהוב ונפוצים בשימוש בתצוגות ובאינדיקטורים. לעומת זאת, נוריות InGaN עשויות מחומר מוליכים למחצה המכיל אינדיום, גליום וחנקן. הם פולטים אור כחול וירוק ומשמשים לעתים קרובות בתאורה ובמכשירים אלקטרוניים.
שיטת סיווג חשובה נוספת היא פלט הצבע של ה-LED. נוריות LED יכולות לפלוט צבעים שונים של אור בהתאם לחומר המוליך למחצה המשמש. לדוגמה, נוריות LED אדומות עשויות מגאליום ארסניד ופולטות אורך גל של כ-630 ננומטר, בעוד נוריות LED כחולות עשויות מגאליום ניטריד ופולטות אורך גל של כ-440 ננומטר. חלק מהנוריות אפילו יכולות לפלוט מספר צבעים של אור, אותם ניתן לשלב כדי ליצור מגוון של צבעים.
לבסוף, ניתן לסווג נוריות על סמך היישום שלהן. נוריות LED משמשות במגוון רחב של תעשיות ויישומים, כולל תאורת רכב, שילוט ותאורה אחורית עבור תצוגות אלקטרוניות. כל יישום דורש סוג אחר של LED עם מאפיינים ספציפיים כגון פלט צבע, בהירות ועמידות.
לסיכום, ישנן מספר שיטות סיווג לנוריות, כולל שיטת בנייה, פלט צבע ויישום. הבנת שיטות הסיווג הללו יכולה לעזור לצרכנים ולאנשי מקצוע לבחור את ה-LED המתאים לצרכים הספציפיים שלהם.
